עמותות וחברות לתועלת הציבור מחויבות לפעול אך ורק למען לקידום מטרותיהן הרשומות. מכיוון שעמותות וחברות לתועלת הציבור פועלות ומשרתות את טובת הציבור ועל פי רוב ממומנות על ידי תרומות, תקציבים ותמיכות ממשלתיים – יש לוודא כי הן אכן פועלות לקידום מטרותיהן ולא חורגות מהן.
אם פעילות העמותה שונה באופן משמעותי ממטרותיה הרשומות, הרי שמדובר על פי הרגולטורים המפקחים על פעילותה, כפעילות החורגת מהמטרות שלשמן היא הוקמה.
הרגולטורים המופקדים על פיקוח ובקרת פעילות העמותות אמונים על בדיקת ופיקוח לשם זיהוי חריגות מהסוג הזה ומניעתן.
בישראל מספר גופים שתפקידם בין היתר לפקח על פעילות עמותות:
- רשם העמותות – יחידה ברשות התאגידים שתפקידה לפקח ולהסדיר את רישומן ופעולתן של עמותות במדינת ישראל.
רשם העמותות בוחן האם כל עמותה או חל”צ עומדת בכל דרישות החוק והאם הכנסות העמותה ונכסיה משמשים אך ורק לקיום מטרותיו הרשומות. עמותה שעונה לדרישות הרשם ולבדיקתו זוכה לקבל “אישור ניהול תקין“.
אישור ניהול תקין מהווה סטנדרט ומעין גושפנקה ביחס לתקינות הדיווחים של העמותה בעיקר עבור תורמים, קרנות, משרדי ממשלה, רשויות מקומיות וכל גוף שפועל עם העמותה.כאשר מתגלה פער בין פעילות העמותה בפועל לבין מטרותיה הרשומות של העמותה, לרשם העמותות מספר דרכים לאכיפה והפעלת סנקציות. החל משלילת אישור ניהול תקין, דרך דרישה מהעמותה לעמוד בתוכנית הבראה, מינוי חשב מלווה לעמותה ואף הגשת בקשה לבית המשפט לפירוק העמותה.
- משרדים ממשלתיים המעניקים תמיכה או תקצוב – מדי שנה מעניקים משרדי הממשלה תמיכה כספית לעמותות שונות, הפועלים לקידום מטרות של חינוך, תרבות, שירותי דת, מדע, אמנות, שירותי רווחה, בריאות, ספורט וכד’.
במידה והעמותה מתוקצבת על ידי משרד ממשלתי, אותו משרד רשאי לערוך ביקורת, ולבקש דיווחים תקופתיים, נתונים ומסמכים, במטרה לוודא כי העמותה מתנהלת על-פי החוק ועל פי תבחיני התמיכה. - משרדים ממשלתיים המפקחים על פעילות העמותה – במקרים של משרדים ממשלתיים המנפיקים רישיונות או היתרים לפעילות של עמותות מסוגים שונים (כמו למשל משרד החינוך, משרד הכלכלה ועוד) המשרד הממשלתי איננו מתקצב אמנם, אך כן מפקח ומוודא שהעמותה עומדת ברישיון או ההיתר שניתן לה.
ביקורת עומק בעמותות
על מנת להבטיח כי פעילות העמותה אינה חורגת מהפעילויות המוגדרות עבורה וכי איננה משיאה רווח, רשם העמותות רשאי לבצע ביקורת עומק כדי לבחון שהארגון מתנהל בהתאם להנחיות חוק העמותות ולתקנון רשם העמותות.
איזו עמותה חשופה לביקורת מטעם רשם העמותות?
- כל עמותה שהוגשה נגדה תלונה – עמותה יכולה להיות חשופה לתלונות שיכולות להוביל בסופו של דבר לבדיקה ואף לביקורת עומק מטעם רשם העמותות. לאחרונה רשם העמותות פרסם מדיניות חדשה בנוגע לטיפול בתלונות. מטרת המדיניות החדשה בעיקרה היא התמודדות עם תלונות סרק. לעת עתה מדיניות הזו מוציאה אל מחוץ לתחום את הסכסוכים הפנימיים בין חברי עמותה.
- עמותה שהתגלה בה פערי שכר בכירים לעומת השכר הנהוג במשק – מטרת הבדיקה לבחון כי העמותה אכן פועלת ללא כל מטרת רווח ואינה מסווה חלוקת רווחים דרך המשכורות לבכירים.
- עמותות שיש להן עודפים משמעותיים או גרעון מצטבר משמעותי – עודפים או גירעונות שניתן למצוא בדוחות כספיים, מאזנים ודיווחים השנתיים. מרגע שנצברים עודפים משמעותיים נדלקות נורות אדומות ורשם העמותות יכול במקרה כזה להתערב ולדרוש טיפול בעודפים או להפעיל סנקציות שברשותו
- הכנסה ממקור תרומה – כאשר אין אסמכתאות רשמיות וקבלות עבור כל תרומה שהתקבלה.
- מגוון עמותות שנבחרות על ידי הרשם באופן יזום ואקראי – בסמכות רשם העמותות ליזום בדיקה אקראית של עמותות מתחומים שונים ובעלות מחזור שנתי בהיקפים שונים, כך שלמעשה כל עמותה, בכל מחזור כספי ובכל היקף, יכולה באופן תיאורטי לעבור פיקוח. עם זאת, בדיקות כאלו בדרך כלל נעשות על עמותות שיש עליהן תלונות לגבי התנהלות. לכן חשוב מאד להקפיד לדווח ולהתנהל על פי ההנחיות.
עמותות רבות נהנות מהטבות כדוגמת הקלות במס, ניהול פעילות מתקציבים ממשלתיים ובסופו של יום ניזונות גם מכספי הציבור. על ידי בקרה ופיקוח רשם העמותות שומר על טוהר המידות ודואג לשקיפות של פעילות העמותות בישראל מול הציבור והגופים הממשלתיים.