במהלך שנת 2018 בוצע תיקון בחוק הספאם באופן שבו הוא יצר הפרדה והסדרה ברמה של חקיקה ראשית את נושא שליחת הודעות ה”ספאם” על ידי עמותות וחברות לתועלת הציבור. תיקון זה נעשה על ידי המחוקק מתוך מטרה דווקא להחמיר עם עמותות ומלכ”רים, למרות שבתי המשפט כבר קבעו בשורה של פסקי דין כי גם הפצת מסרים והודעות על ידי עמותות ומלכ”רים לצורך קבלת תרומות ותמיכה כספית – הינו בבחינת “דבר פרסומת” לעניין החוק.
מעבר לכך, חוק הספאם, לאורך כל תיקוניו אפשר למפלגות, רשויות מקומיות ורשימות של מועמדים בכל הנוגע לתעמולת הבחירות הארציות והמקומיות, לשלוח באופן המוני מסרים והודעות מבלי שהדבר ייחשב כהפרה של הוראות החוק. בכך בעצם המחוקק קבע, כי חוק הספאם לא יחול על כל מה שקשור לנושא של תעמולת הבחירות.
כאן נשאלת השאלה, האם עמותות ואלכ”רים שמפיצים באופן מסחרי והמוני מסרים והודעות הנוגעות לבחירות מפרים את הוראות חוק הספאם? או שמא חוק הספאם כלל לא חל עליהם?
החוק קובע, כי “דבר פרסומת” הוא – מסר המופץ באופן מסחרי, שמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות או לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת וכן מסר המופץ לציבור הרחב שמטרתו בקשת תרומה או תעמולה.
אז כפי שניתן לראות בבירור בהוראות החוק, בכדי שמסר יחשב כ”דבר פרסומת” עליו להיות מופץ באופן מסחרי והוא גם כולל בתוכו כל מסר, לרבות מסר שמטרתו בקשת תרומה או תעמולה.
יחד עם זאת, נקבע בחוק ש”תרומה”, כשהוגדרה בחוק הספאם, לא תכלול תרומה לשם התמודדות בבחירות מקדימות לפי חוק המפלגות, בבחירות לכנסת ובבחירות לראש רשות המקומית או לרשימת מועמדים ברשות המקומית.
בנוסף, הגדיל המחוקק והגדיר שתעמולה בהקשר של חוק הספאם איננה כוללת מסר פוליטי ובכלל זה תעמולת בחירות.
כך, למעשה דאג המחוקק להחריג בחוק הספאם את אופן הפצת המסרים הנוגעים לבחירות הארציות והמקומיות. לפי לשון החוק, נראה על פניו, כי גם עמותות וארגונים המפיצים מסרים פוליטיים הנוגעים לבחירות, כמו גם קריאה לבקשת תרומה לשם התמודדות בבחירות, אינם מפרים את הוראות החוק או מפיצים דבר פרסומת אסור. החוק איננו מתייחס בהקשר זה לזהות המפרסם, אם כי לאופי הפרסום ולהיותו בעל סממן פוליטי או תעמולתי לטובת התמודדות במערכת בחירות.
