מדובר בפסק דין של בג”ץ העוסק בשאלה האם אגודה שיתופית הפועלת בתחום ההתיישבות מהווה “מוסד ציבור” והאם פעילותה בתחום ההתיישבות היא בגדר “מטרה ציבורית” בהתאם לנוהל תמיכות במוסדות ציבור על ידי הרשויות המקומיות שפורסם בחוזר מנכ”ל משרד הפנים.
בעתירה זו עתרו עותרים, בין היתר, בבקשה כי בג”ץ יורה למס’ רשויות מקומיות להימנע מלאשר או להעביר כספי תמיכה לאגודה שיתופית הפועל בתחום ההתיישבות. טענת העותרים היתה, כי אגודה שיתופית איננה צורת התאגדות של תאגיד הפועל ללא מטרות רווח, בדומה לעמותה או חברה לתועלת הציבור ולכן איננה עונה על ההגדרה “מוסד ציבורי”. בנוסף נטען, כי אותה אגודה שיתופית בהיותה פועלת בתחום ההתיישבות אינה פועלת לקידום המטרות המנויות בנוהל (או הדומות להן) כמצדיקות מתן תמיכות.
בג”ץ דחה את העתירה ופסק בדעת רוב, כי בנוהל של משרד הפנים קבועים 3 תנאים מצטברים להכרה בגוף כ”מוסד ציבור” ואותה אגודה שיתופית עומדת בהם ולכן אין מניעה להעניק לה תמיכות מכוח הנוהל:
- ראשית, האגודה אינה מוסד ממוסדות המדינה או ממוסדותיה של רשות מקומית כלשהי.
- האגודה היא גוף שבאופן עקרוני אינו פועל למטרת עשיית רווחים.
- המטרות שלשמן פועלת האגודה באות בגדר המטרות אשר ניתן להעניק עבורן תמיכה לפי הוראות הנוהל, בהיותן מטרות ה”דומות”, ובחלקן אף זהות, למטרות הציבוריות המפורטות בנוהל.
נקבע, כי הגדרת “מוסד ציבור” בנוהל מתייחסת לכל גוף “הפועל שלא למטרה של עשיית רווחים”, ובהתאם להגדרת מטרותיו של הגוף במסמכי ההתאגדות שלו, וללא תלות בצורת התאגדותו. לפיכך אגודה שיתופית, אשר במסמכי ההתאגדות שלה הוגדר כי תפעל שלא למטרת רווח, יכולה להיחשב ל”מוסד ציבור” לעניין הנוהל. לשיטתו של בג”ץ (בדעת הרוב), הנוהל אינו מבחין בין אגודות שיתופיות ובין גופים אחרים (כגון עמותות או חל”צ), לעניין הגדרתם כ”מוסד ציבור” הזכאי לקבלת תמיכות, וכי לא ניתן למצוא בנוהל כל עיגון להבחנה בין גופים שונים לפי אמות מידה של שקיפות ופיקוח.
בניגוד לדעת המיעוט עוד ציין בג”ץ, כי אין בלשון הנוהל או בהיסטוריית ניסוחו בסיס לצמצומו לכדי עמותות וחברות לתועלת הציבור בלבד, ולהחרגת גופים נוספים אשר לא שמו לעצמם מטרה לפעול למען עשיית רווחים.
על אף שהיתה דעת מיעוט ביחס לשאלה האם אגודה שיתופית היא “מוסד ציבורי” לעניין הגדרת הנוהל, בג”ץ קבע פה אחד, כי מטרותיה של אותה אגודה השיתופית העוסקות בין היתר בקידום התיישבות הן בגדר “מטרות ציבוריות” – כלומר, מטרותיה הן “מטרה דומה” למטרות המנויות במפורש בנוהל.
[מס’ הליך של פסק הדין: בגץ 1202/19 עמותת ש.ע.ל – שלום עכשיו לישראל מפעלים חינוכיים נ’ שר הפנים]
האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין ו/או חוות דעת משפטית ו/או המלצה. המידע דלעיל הינו מידע חלקי וכללי בלבד, והמסתמך על המידע עושה זאת באחריותו ועל דעת עצמו בלבד.