מדובר במקרה שבו הוגשו לבית המשפט המחוזי תביעה על סך 175,000 ש”ח, לצד בקשה לאישור הגשת תביעה נגזרת בשם עמותת בית הכנסת ובקשה לגילוי מסמכים בכל הנוגע לפעילות בית הכנסת. 

התביעה והבקשות הוגשו על ידי חלק מחברי עמותת בית הכנסת (בשם העמותה) כנגד פעולותיו של נשיא ורב בית הכנסת. 

עיקר הטענות של חברי העמותה היו קשורות לזהות הרכב חברי הוועד החוקי, אופן בחירת נשיא ורב בית הכנסות (בחירות שאינן חוקיות) וטענות בדבר מעילה בכספי העמותה וחלוקת כספים שלא כדין.

בין היתר, נטען כי נשיא ורב בית הכנסת חילק לעצמו מלגות ללא אישור מוסדות העמותה וכן על שימוש אסור בכספי העמותה.

 

מגישי התביעה והבקשות מבקשים למעשה מבית המשפט מס’ דברים:
  • לקבוע את זהות הוועד החוקי.
  • להורות על השבת כספים שלטענתם קיבל נשיא העמותה ובית הכנסת שלא כדין, תוך שהוא מבצע פעולות הנוגעות לעמותה בחוסר סמכות.
  • מתן צו גילוי מסמכים הנוגעים לפעילות העמותה.
  • השבת כספים שהוצאו שלא כדין, לרבות השבת מלגות שקיבל נשיא עמותת בית הכנסת ללא כל אישור של מוסדות העמותה.

עיקר הטענות עליהן מבוססת התביעה והבקשה לאישור תביעה נגזרת בשם העמותה:

  • הפרת הוראות חוק העמותות.
  • ביצוע פעולות שאינן במסגרת מטרותיה הרשומות של העמותה.
  • היעדר ניהול פנקסי תורמים ופירוט נכסים שהתקבלו כתרומות או כמתנות.
  • מתן שכר במסווה של מלגה ללא תלושי שכר.

מעבר לטענות הללו – עלתה השאלה האם האופן שבו הוגשה התביעה על ידי חברי העמותה בדרך של תביעה נגזרת הנה אפשרית ונתונה גם לעמותות? האם מנגנון התביעה הנגזרת החל על חברות וקבוע בחוק החברות, עומד גם לרשות חברי עמותה?

“תביעה נגזרת” הנה למעשה מנגנון הקבוע בחוק החברות המוגדרת כתביעה שהגיש תובע בשם חברה בשל עילת תביעה שלה (של החברה). מנגנון זה מאפשר כלי בקרה ופיקוח על פעילותה של החברה כאשר החברה נמנעת מלמצות את זכויותיה לתבוע וזאת לרוב בשל עניין אישי של בעלי השליטה בה. התביעה מוגשת בשם החברה וכל קביעה משפטית או סכום כספי שייפסק יעמוד לזכות החברה.

נכון להיום, לאור קריאת הוראות החוק, מנגנון התביעה הנגזרת אינו חל על עמותות. אולם, במסגרת תיקון חקיקה הוא הוחל על חברות לתועלת הציבור.

במסגרת הליך משפטי זה בבית המשפט, רשם העמותות הביע את עמדתו ועמד על כך שבהתאם לחקיקה הקיימת כיום כפשוטה וכלשונה, אין לתובעים אפשרות להגיש תביעה נגזרת בשם העמותה, אולם על רקע הפסיקה בנושא ייתכן וניתן יהיה להחיל את הדין הקיים ביחס לתביעות נגזרות בחברות לתועלת הציבור על דרך ההיקש – גם על עמותות.

בית המשפט במקרה זה בחן את טענות הצדדים ועמדת הרשם וקבע, כי בכמה פסקי דין של בית המשפט העליון ובתי המשפט המחוזיים לא נשללה האפשרות מבחינה עקרונית “לייבא” מדיני החברות את מנגנון התביעה הנגזרת אל עמותות ואגודות שיתופיות.

בית המשפט קבע והסביר, כי ניהול העמותה אינו מתבצע לרוב על ידי כל אחד מהחברים בה אלא על ידי מס’ מצומצם של חברי עמותה המשמשים כבעלי שליטה ונושאי משרה והם אלו שמכוונים את פעילותה. לכן, במצב כזה עשוי להתעורר מצב של ניגוד אינטרסים כך שמנגנון התביעה הנגזרת מעמיד בידי חבר עמותה אמצעי להגן על האינטרסים של העמותה באמצעות הליך משפטי כאשר אחד מבעלי התפקידים לא מממש את מטרותיה או פועל שלא לטובתה.