הרקע לחוק צמצום השימוש במזומן
במרץ 2018 פורסם ברשומות החוק לצמצום השימוש במזומן, התשע”ח-2018 ומטרתו לקבוע הגבלות על השימוש במזומן ובשיקים סחירים, בכדי לצמצם את ההון השחור ולסייע במאבק בפעילות פלילית לרבות פשיעה חמורה, העלמות מס, הלבנת הון ומימון טרור.
חוק צמצום השימוש במזומן מגביל את היכולת של כלל הציבור להשתמש בכסף מזומן מעל תקרה מסוימת, ונועד לשנות את הרגלי הצריכה של הציבור ולעודד אותו לעבור לאמצעי תשלום דיגיטליים, במטרה שאלה יחליפו בעתיד כמעט לחלוטין את השימוש במזומנים.
השפעת החוק על ארגוני המגזר השלישי
החברה האזרחית בישראל נשענת רבות על תרומתו של המגזר השלישי לקהילה כולה. רוב העמותות בישראל מקיימות את פעילותן על ידי כספי תרומה שמגיעות בין היתר מתורמים פרטיים כאשר העברת כספים יכולה לשמש מסווה להלבנת כספים או נכסים.
הסכנות הן בניסיונות השפעה על חברי הועד או המוטבים של העמותה, העברת כספים מהעמותה/החל”צ לארגוני טרור, גיוס כספים למטרות כוזבות והסתננות תומכי או גורמי טרור לארגון לשם הסטת חלק מהכספים שגויסו באופן לגיטימי למטרות טרור.
אחת הדרכים להתמודד עם הסכנות הללו היא באמצעות רגולציה קשיחה של המערכת הבנקאית שתקשה על גורמים שונים לנצל את המגזר השלישי לפעילות פלילית.
כיצד משפיעה הרגולציה במוסדות הבנקאיים על העמותות והחל”צ?
הרגולציה מחייבת את הבנקים, בין היתר:
- לזהות כראוי כל לקוח המבצע פעילות בנקאית;
- לבצע רישום קפדני של כל פעולה המבוצעת בבנק;
- לדווח לרשות לאיסור הלבנת הון בנוגע לכל פעולה חריגה.
לפיכך, במקרים בהם מקור הכסף או מהות הפעולה אינם ברורים דיים לבנק, הוא ישהה את העברת הכספים לעמותה/לחל”צ, עד אשר יתקבלו ההסברים והאסמכתאות הרלוונטיות, לרבות אודות מטרת התקבול, זהות התורם, המוטבים וכדומה.
השפעת החוק על המגזר הפרטי והמגזר השלישי – מלחמה בהון השחור
השימוש במזומן ידוע כאחד הגורמים העיקריים לצמיחתה של הכלכלה השחורה – זו שאינה מדווחת. 90% ממחזור המזומן נמצאים בידי הציבור. חלק גדול מהמזומנים הללו משמש גורמים פליליים ומאפשר הלבנת הון, סחר בסמים, הימורים, סחיטה וכמובן העלמת מס.
בחוק נקבעו הגבלות שונות על השימוש במזומן ובשיקים והן חלות על עוסקים שונים – בהם חברות, עסקים, ארגונים ועמותות.
בנוסף, נקבעו הוראות והגבלות שונות גם ביחס לאדם פרטי, תייר, רואה חשבון (רו”ח) ועורך דין (עו”ד) בעת מתן “שירות עסקי” ללקוח.
עדכון תקרות שימוש במזומן על פי החוק החל מיום 1.8.22
ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת אישרה את הצו שמפחית את תקרת הסכומים בחוק לצמצום השימוש במזומן.
החל מיום 1.8.22 אלו הסכומים המרביים שיותרו לתשלום במזומן:
תשלום במזומן לעוסק יעמוד על 6,000 ₪ (כולל מע”מ), במקום 11,000 ₪(כולל מע”מ). הגבלה ותקרה זו חלה על עוסקים, ביניהם חברות, עסקים, עמותות וארגונים ללא מטרת רווח. תשלום במזומן לעניין זה כולל תשלום לצורך פעולה של עסקה, הלוואה או תרומה.
תשלום במזומן בין אנשים פרטיים יעמוד על סך של 15,000 ₪ במקום 50,000 ₪.
ברכישת רכב על ידי אדם פרטי התקרה תעמוד על סך של 50,000 ₪.
סנקציות למפרים את החוק לצמצום מזומנים
מלבד הורדת רף הסכומים המותרים בעסקאות במזומן, אושרו תקנות נוספת לפיהן יוטלו עיצומים כספיים בגין הפרת החוק על ידי אנשים פרטיים. בחוק נקבעו הוראות בנוגע למתן קבלת תשלום במזומן או בהמחאה, שהפרתן מהווה עבירה פלילית בגינה ניתן להגיש כתב אישום.
גובה העיצומים הכספיים
- ככל שסכום ההפרה הוא עד 25,000 ש”ח, גובה העיצום הכספי יעמוד על 15% מסכום ההפרה.
- ככל שסכום ההפרה הוא בסכום העולה על 25,000 ₪ ועד 50,000 ₪, גובה העיצום הכספי יעמוד על 20% מסכום ההפרה.
- תשלום במזומן הגבוה מ-50,000 ₪, גובה העיצום יעמוד על 30% מגובה ההפרה.
- גם מי שמקבל תשלום במזומן עבור שכר עבודה בסכום של מ-6,000 שקל ועד 8,500 ייקנס בשיעור של 5% מהסכום.
מי פטור מהגבלות החוק לצמצום מזומנים
החוק מחריג מתחולתו את העברת תשלומים במזומן במקרים הבאים:
- החוק לא חל בין קרובי משפחה, למעט על תשלום במזומן לקרוב משפחה עבור שכר עבודה.
- עו”ד ורו”ח יכולים לקבל תשלום במזומן עד לסכום של 50,000 ₪ בשירות “עסקי” (כגון קניה או מכירה של נדל”ן) הניתן לאדם פרטי, כאשר החל מיום ה- 1.8.2 הגבלת סכום זה תעודכן לגובה של 15,000 ₪.
- לתיירים נקבעה תקרה גבוהה יותר, כך שהמגבלה תחול רק מסכום של 55,000 ש”ח והחל מה- 1.8.22 עד לסכום 40,000 ₪ .
לסיכום
המדינה פועלת על מנת לצמצם את פעילות השימוש במזומן לא רק במגזר העסקי והפרטי אלא גם בקרב ארגוני המגזר השלישי. עדכון התקרות בחוק נכנס לתוקפו ביום ה- 1.8.22 ורצוי להכיר את מגבלות החוק, המשמעויות שלו והעדכונים החדשים בעבור כל גוף או עוסק.
לפניות בנושא מוזמנים למלא פרטיכם בעמוד צור קשר ואנו נחזור אליכם בהקדם.