חובות חוקיות הנוגעות לגיוס תרומות

חובות חוקיות הנוגעות לגיוס תרומות  

העמותה שלכם מגייסת תרומות מתורמים, במהלך החגים או בכלל לאורך כל השנה לקידום מטרותיה? כדאי שתכירו את החובות שהדין מחיל על עמותה בהקשר של גיוס תרומות.  

תרומה המיועדת למטרה מוגדרת

ככלל על פי הנחיות רשם העמותות, עמותה המקבלת תרומה לצורך קידום מטרה מסוימת, מחויבת לעשות שימוש באותם כספי תרומה למטרה לשמה הם ניתנו ולא למטרות אחרות שהיא מקדמת במסגרת פעילותה.

הדבר רלוונטי אף יותר במקרה שבו העמותה נתנה הבטחה או הציגה מצג כלשהו כלפי תורמים  שיעשה שימוש מסוים בכספי העמותה. במקרה כזה, יש לעשות שימוש בכספים לאותה מטרה שהוגדרה ולא לצבור אותם בחשבון העמותה או לייעדם למטרה אחרת או שימוש אחר.

חובת ניהול פנקס תורמים פנקסי קבלה

סעיף 35 לחוק העמותות והתוספת השנייה לחוק קובעים, כי על עמותה לנהל ולערוך פנקס תורמים פנימי, בו יפורטו כל הנכסים, הכספים והתקבולים שקיבלה כתרומות או כמתנות (בכסף ובשווה כסף).

הרישום בפנקס התורמים יכלול את הפרטים הבאים: שם התורם, תיאור הנכס שהתקבל, מועד קבלת הנכס ומטרת השימוש בו (ככל שהוגדר מראש על ידי התורם).

על פנקס התורמים של העמותה להיות פתוח לעיון חברי ועד העמותה, בודקים מטעם רשם העמותות, נציבות מס הכנסה וגופים אחרים שיש להם סמכות על פי חוק לעיין במסמכי העמותה.

מעבר לכך, חוק העמותות והתוספת לו מחייבים, כי עמותה תכלול במערכת החשבונות שלה  רישום נפרד של שוברי קבלה בגין תרומות משוברי קבלה בגין מכירת נכסים ושירותים. כמו כן, יש חובה אף להדפיס את המילה “תרומה” באופן בולט וגלוי על גבי קבלה בגין תרומה ובמידה ולעמותה יש אישור לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה לעניין תרומות, יש להדפיס גם את צמד המילים – “למוסד אישור מס הכנסה לעניין תרומות לפי סעיף 46 לפקודה”.

תרומה בעילום שם ונוהל חסיון תורמים

על פי התוספת לחוק, עמותה רשאית שלא לפרט ולציין בדו”ח הכספי שלה שם של תורם שביקש לתרום בעילום שם, במידה וגובה התרומה אינו עולה על הסכום של 20,000 ₪ באופן מצטבר (כפי שנקבע בתקנות העמותות לעניין זה).

במידה ומדובר בתרומה של תורם יחיד (לא תאגיד), רשם העמותות רשאי לאשר לעמותה שלא לציין בדו”ח הכספי שלה את שמו ופרטיו של אותו תורם יחיד שתרם לה באופן מצטבר סכום העולה על 20,000 ₪. אישר זה יינתן אך ורק אם הוגשה לרשם העמותות בקשה מפורטת ומנומקת על הצורך בשמירת עילום שם התורם וכן במידה והרשם שוכנע כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין. הליך קבלת אישור זה ייעשה בהתאם לנוהל אישור מיוחד לחיסיון שמות תורמים של רשם העמותות.

תרומה מישות מדינית זרה

חוק העמותות וחוק נוסף שנחקק לאחרונה – חוק חובת גילוי לגבי מי שנתמך על ידי ישות מדינית זרה, התשע”א-2011 – מטילים חובות דיווח רבות ונוקשות על עמותות שמקבלות תרומות מישות מדינית זרה.

מהי ישות מדינית זרה? מדובר בהגדרה רחבה מאוד העשויה אף להטעות. הכוונה היא, בין היתר ובעיקר לתרומות מאיחוד, ארגון או נציגות של מדינות זרות, רשות שלטונית/ מדינית או רשות מקומית של מדינות זרות. גם תרומות מגופים פרטיים שנתמכים על ידי רשויות של מדינות זרות או שיש להן זיקה או כלשהי אליהן כמוגדר בחוק – ייחשבו ויסווגו כתרומות מישות מדינית זרה.   

לעומת זאת, הקלות והטבות מס (מלאות או חלקיות) שניתנו מחוץ לישראל – אינן נכללות תחת ההגדרה בחוק כתרומה בכלל וודאי שלא כתרומה מישות מדינית זרה.

חשוב מאוד לבחון כל תרומה ותרומה שמגיעה מחו”ל ולהיוועץ עם עו”ד או רו”ח העוסק בתחום, האם מקורה הוא מישות מדינית זרה או שמא מדבור בתרומה רגילה לכל דבר. היום החוק מחייב ומטיל אחריות על עמותות לבחון זאת, לזהות אם מקור התרומה היא מישות מדינית זרה ולדווח על כך בהתאם.

משתרומה נבחנה והוגדרה ככזו שמקורה בישות מדינית זרה חלה על העמותה רשימה של חובות ודיווחים ביניהם: ציון בדו”ח הכספי אם קיבלה תרומות מישות מדינית זרה; הגשת דו”ח על תרומות והודעות על תרומות; הגשת דו”ח רבעוני מקוון (הכולל פירוט נרחב אודות התורם ופרטי התרומה); חובת פרסום המידע אודות קבלת התרומות באתר האינטרנט של העמותה (ככל שאין לה אתר, יש לדאוג שיפורסם באתר האינטרנט של משרד המשפטים באמצעות פניה יזומה לרשם) ועוד.

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין ו/או חוות דעת משפטית. המידע המוצג והמפורט לעיל הינו מידע חלקי וכללי בלבד והמסתמך על המידע עושה זאת באחריותו ועל דעת עצמו בלבד.