האם מכירת נכס מקרקעין של עמותה המצויה בהליך פירוק מזכה אותה בפטור ממס שבח?

שאלה מעניינת זו נדונה לאחרונה בוועדת ערר לעניין חוק מיסוי מקרקעין.

רקע ונקודות ציון חשובות

עמותת מוסדות חזון ישעיה הוקמה ב-1998 ובשנת 2004 רכשה את הזכויות בנכס בירושלים ששימש את העמותה כבית ספר. בהתאם לפעילותה הציבורית של העמותה, ניתן לה אישור מוסד ציבורי בהתאם לסעיף 46 לפקודת מס הכנסה לעניין תרומות, אשר עמד בתוקפו עד סוף שנת 2013.

בשנת 2012 נכנסה העמותה להליך פירוק שנפתח על ידי רשם העמותות בשל ממצאים שהתגלו בפעילות העמותה, ניתן לה צו פירוק ומונה לה מנהל מיוחד.

בתקופת הפירוק המשיך המבנה לשמש כבית ספר, כאשר תחילה הוא הופעל על ידי המנהל המיוחד ולאחר מכן על ידי עמותות אחרות ומשנת 2013 הפעילה עמותת שובו את המוסד החינוכי במבנה.

בנובמבר 2018 אישר בית המשפט את מכירת הזכויות במבנה מהעמותה שבפירוק לעמותת שובו על מנת שזו תמשיך להפעיל את המוסד החינוכי במקרקעין. בהתאם לכך, הוגש למיסוי מקרקעין דיווח על מכירת זכויות העמותה במקרקעין ובגין המכירה התבקש פטור מס שבח בהתאם לסעיף 61 לחוק מיסוי מקרקעין.

המחלקה המקצועית של מיסוי מקרקעין דחתה את הבקשה להכיר במכירה כפטורה מכוח סעיף 61 לחוק מיסוי מקרקעין וגם את ההשגה שהגיש המנהל המיוחד. התקבלה החלטה ממיסוי מקרקעין אשר דחתה את ההשגה, בין היתר, של העובדה שלא היה לעמותה אישור מוסד ציבורי לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה ביום המכירה.

נקודת המחלוקת

טענת עמותת מוסדות חזון ישעיה הסתמכה על סעיף 61 לחוק מיסוי מקרקעין הקובע שמכירת זכות במקרקעין בידי מוסד ציבורי תהיה פטורה ממס, אם המקרקעין שהזכות בהם נמכרת היו בידי המוסד במשך תקופה של שנה לפחות, ושימשו במישרין את המוסד במשך 80% מהתקופה. כן נטען שהעמותה לא הפסיקה את פעילותה בשנת 2013 שכן הוא הופעלה על ידי המנהל המיוחד אשר נעזר בהמשך בעמותות אחרות לשם הפעלת המוסד החינוכי.

מנגד מנהל המיסוי טען כי הפעילות הציבורית למטרות חינוך של העמותה הופסקה בשנת 2013, עת נכנסה עמותת שובו והפעילה את בית הספר במבנה ושהפעילות לא נחשבות כפעילות של העמותה למען המטרה הציבורית. כמו כן, נטען כי כאמור לעיל העמותה לא החזיקה באישור לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה בתוקף ביום המכירה והמדובר כתנאי מקדמי לבחינת עמידת המוכרות על פי סעיף 61(ב) לחוק מיסוי מקרקעין.

החלטת ועדת הערר

ועדת הערר לעניין חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) שבבית המשפט המחוזי בירושלים קיבלה את הערר וקבעה שהעמותה זכאית לפטור ממס שבח.

ועדת הערר, סברה בניגוד לעמדת מנהל מיסוי מקרקעין, שאין בעובדה שהעמותה לא החזיקה באישור “מוסד ציבורי” לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה במועד המכירה שהיא איננה יכולה להיכלל בהגדרת “מוסדות ציבור” שבסעיף 61(ד) לחוק מיסוי מקרקעין. סעיף 46 לפקודת מס הכנסה עוסק בתרומה למוסד ציבורי והוא נסמך על ההגדרה הקבועה בסעיף 9(2) לפקודה הכוללת דרישות שאינן מופיעות סעיף 61 לחוק מיסוי מקרקעין.

בנוסף, ועדת הערר קבעה, כי הפעילות החינוכית של העמותה המשיכה להתקיים עד ליום מכירת המבנה לעמותת שובו. החלטה זו התבסס על חומר ראיות שממנו עלה שעם תחילת הפירוק המשיך המוסד החינוכי לפעול תחת ניהולו של המנהל המיוחד ובהמשך, הוא פעל לאיתור גוף מומחה ומקצועי שיסייע לו בביצוע תפקידו ובהפעלת בית הספר.

הוועדה נימקה את קביעתה בכך  שהפעלת המוסד החינוכי והסתייעות בעמותות אחרות או גופים המתמחים בפעילות של גופים המצויים בהליך של פירוק היא דבר שבשגרה. מכאן, שהפעלת המוסד החינוכי בסיוע של עמותות אחרות (ובכלל זה עמותות שובו) לא ניתקה את העמותה מהפעילות הציבורית,  והמסקנה המתבקשת היא שבעת המכירה המקרקעין נמכרו “בידי מוסד ציבורי” כמוגדר בחוק מיסוי מקרקעין באופן המזכה פטור ממס שבח.