העמותה כבר נרשמה או שאתם בדרך לרישום? דווקא ההחלטות שנראות שוליות בהתחלה עשויות לקבוע אם תוכלו לגייס תרומות, להעסיק עובדים ולהרחיב את הפעילות בעתיד.
החזון ברור, האנשים מחויבים, ורוצים כבר לצאת לדרך. ואז מגיעות שאלות שלא תמיד חשבתם עליהן: תורם מבקש קבלה המזכה בהטבת מס, מייסדת רוצה לקבל שכר, או שהעמותה מקבלת הצעה לקיום פעילות שאינה תואמת למטרות הרשומות שלה.
רישום עמותה אינו מבטיח שהיא ערוכה לפעול. בין אם אתם מתכננים להקים עמותה ובין אם הקמתם אחת לאחרונה, אלה שבע שאלות שכדאי לברר לפני שההחלטות הקטנות הופכות לבעיות גדולות.
לא כל מיזם חברתי מחייב הקמת עמותה או חברה לתועלת הציבור עצמאית. לעיתים אפשר לפעול באמצעות שיתוף פעולה עם ארגון קיים, ולעיתים יש מקום לבחון מסגרת התאגדות אחרת.
עמותה מחייבת מינוי של מוסדות ניהול ופיקוח, דיווחים והתנהלות נפרדת ממייסדיה. היא אינה עסק פרטי, והכנסותיה ונכסיה מיועדים לקידום מטרותיה.
כדאי לשאול: האם יש לנו יכולת לנהל תאגיד לאורך זמן, ולא רק להוציא לפועל רעיון? ואם כבר נרשמנו, האם בנינו את מנגנוני הניהול הנדרשים?
עמותה הוקמה כדי לסייע לילדים ביישוב מסוים, ובהמשך רוצה להפעיל תוכניות למשפחות בכל הארץ. האם המטרות הרשומות מאפשרות זאת?
מטרות צרות מדי עלולות להגביל פעילות ואפשרויות לגיוס מימון ומשאבים. שינוי מטרות אינו רק תיקון מילים: הוא מחייב החלטה מתאימה ואישור של רשם העמותות, והשינוי נכנס לתוקף רק לאחר רישומו בידי הרשם. כאשר המטרות החדשות אינן קרובות למטרות הרשומות, נדרש גם אישור של בית המשפט.
כדאי לבדוק: האם המטרות והתקנון משקפים גם את התוכניות העתידיות? האם הם מתאימים לדרישות של קרנות, גופים תומכים ורשויות המס?
בעמותה צעירה קל להסתמך על אמון בין המייסדים. אבל מה קורה כשיש מחלוקת, כשאחד מהם עוזב או כשצריך להתחייב לספק בסכום משמעותי?
הוועד המנהל, האסיפה הכללית וועדת הביקורת אינם רק שמות בטופס. הם מחויבים לפעול על פי הסמכויות על פי החוק. בנוסף, יש להגדיר סמכויות נוספות, מורשי חתימה, דרכי אישור ותיעוד החלטות.
כדאי לשאול: מי רשאי להתחייב בשם העמותה? אילו החלטות דורשות אישור ועד? מה יקרה אם המייסד שמוביל כיום את הפעילות והוא "הרוח החיה" מאחורי העמותה יחליט לעזוב?
זו אחת השאלות שמפתיעות מייסדים. הדין אוסר על חלוקת רווחים לחברי העמותה, במישרין או בעקיפין. יחד עם זאת, עצם ההשתתפות בהקמת עמותה והחברות בה אינה שוללת בהכרח העסקה בשכר, אבל התפקיד שאדם ממלא עשוי לשנות את התמונה.
למשל, חבר ועד מנהל אינו רשאי להיות עובד בשכר של העמותה או לספק לה שירותים בתשלום. גם התקשרויות עם קרובי משפחה או עם עסקים הקשורים לבעלי תפקידים מחייבות בחינה זהירה, ועשויות להיות כפופות למגבלות ואף להיות אסורות במקרים מסוימים.
כדאי לברר מראש: מי יתנדב, מי ינהל בשכר, מי יפקח ואילו אישורים יידרשו? חלוקת תפקידים לא נכונה בתחילת הדרך עלולה להיות קשה לתיקון בהמשך.
תורם מציע לממן פרויקט מסוים, אבל בהמשך מתברר שצריך להשתמש בחלק מהכסף להוצאות אחרות. האם מותר?
התשובה תלויה בתנאי התרומה, בהתחייבויות שניתנו לתורם ובדין החל. הדבר נכון גם לגבי מענקים ותמיכות ממשלתיות, שעשויים להיות כפופים לתנאים מיוחדים.
כדאי לשאול: האם ייעוד הכספים ברור ומתועד? מי מאשר הוצאות? הסדרה מוקדמת יכולה למנוע מחלוקות עם תורמים ושותפים.
מישהו בונה לעמותה אתר בהתנדבות, ספק מפתח מערכת, והמתנדבים אוספים פרטים של תורמים ומקבלי שירות.
מה קורה כשההתקשרות מסתיימת? מי שולט באתר ובמערכות? מי רשאי להשתמש במידע שנאסף?
הסכמים ברורים, ובמקרים המתאימים גם מסמכים ייעודיים מול מתנדבים, יכולים להסדיר זכויות בתוצרים, הרשאות, סודיות וסיום התקשרויות. לצד זאת יש לבחון את החובות החלות על איסוף ושמירת מידע אישי.
כדאי לבדוק: האם הנכסים הדיגיטליים והמידע מנוהלים באופן שמאפשר לעמותה להמשיך לפעול גם כשהאנשים מתחלפים?
רישום עמותה אינו מעניק אוטומטית אישור הכרה כמוסד ציבורי לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה. בלי אישור מתאים, אין להציג קבלה על תרומה כמזכה בהטבת המס הזו.
הנחה נפוצה היא שחייבים להמתין שנתיים לפני הגשת הבקשה לאישור לפי סעיף 46. בפועל, הנחיות רשות המסים דורשות ממוסד ציבורי חדש לצרף לפחות דוח כספי שנתי אחד, לצד מסמכים נוספים ועמידה בתנאים.
עמותה שטרם מלאו לה שנתיים ועדיין אינה זכאית לאישור ניהול תקין עשויה לקבל מרשם העמותות אישור על הגשת מסמכים. אישור זה, הניתן לעמותות ולחל"צ צעירות העומדות בתנאים הרלוונטיים, יכול לשמש את העמותה במסגרת בקשה לקבלת אישור לפי סעיף 46.
גם למועד הקמת העמותה ותחילת פעילותה עשויה להיות משמעות. כך למשל, עמותה שנרשמה והחלה לפעול בספטמבר, וסיימה את אותה שנת כספים עם מחזור של לפחות 30,000 ₪, יכולה לאחר סוף דצמבר להכין את הדוח הכספי השנתי הראשון שלה. בכפוף לעמידתה ביתר התנאים הנדרשים, ניתן כבר במהלך הרבעון הראשון של השנה שלאחר מכן להגיש בקשה לקבלת אישור לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה.
היתרון הוא בייעול פרק הזמן עד שניתן להגיש את הבקשה: עמותה שהחלה לפעול במחצית השנייה של השנה יכולה להשלים שנת כספים ראשונה בתוך חודשים ספורים, בעוד שעמותה שהחלה לפעול בינואר תידרש להמתין עד סוף אותה שנה לפני שתוכל להכין דוח כספי שנתי ראשון.
כדאי לשאול: אם גיוס תרומות הוא חלק מרכזי בתוכנית שלנו, האם נערכנו נכון מבחינת מטרות, מסמכים, דיווחים ולוחות זמנים?
לא צריך להכיר את כל הוראות החוק כדי להקים עמותה, אבל חשוב לדעת אילו החלטות לא כדאי לקבל על הדרך.
אם אין לכם תשובות ברורות לחלק מהשאלות, זה בדיוק הזמן לבדוק. ייעוץ משפטי ממוקד בשלבי ההקמה או בתחילת הפעילות יכול לסייע להבחין בין מה שחייבים להסדיר עכשיו לבין מה שאפשר לדחות.
כי המטרה היא לא רק לרשום עמותה. המטרה היא להקים ארגון שיוכל לפעול, להתפתח ולממש את החזון שלשמו הוקם.
הקמתם עמותה או שאתם נמצאים בשלבי ההקמה? משרדנו מלווה עמותות ומייסדים בהיבטים המשפטיים של הקמת עמותה ובתחילת פעילותה, לרבות בחינת מטרות העמותה והתקנון, הסדרת מנגנוני הניהול והפיקוח, בחינת התקשרויות ותשלומים לבעלי תפקידים, והיערכות לקבלת תרומות ולאישור לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה. ליווי משפטי בשלב מוקדם יכול לסייע בזיהוי סוגיות הדורשות הסדרה ובהתאמת התשתית המשפטית לצורכי העמותה ולתוכניותיה. לקבלת ייעוץ משפטי המותאם לעמותה שלכם, ניתן ליצור עמנו קשר ולתאם פגישה.
**האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין ו/או לחוות דעת משפטית. המידע המוצג במאמר זה הינו מידע כללי בלבד, ואינו מתיימר להקיף את כלל הוראות הדין, החריגים והנסיבות הרלוונטיות לכל מקרה. אין להסתמך על האמור במאמר לצורך קבלת החלטה או נקיטת פעולה משפטית או עסקית. השימוש במידע או בתכנים המוצגים באתר הינו באחריות המשתמש בלבד. מומלץ לקבל ייעוץ משפטי פרטני ומותאם לנסיבות המקרה.**