ועדת הכספים של הכנסת אישרה לפני כשבועיים נוהל חדש לעניין מנגנון אישור הקלות במס לעמותות וחברות לתועלת הציבור לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה.

במסגרת הנוהל נקבעו לראשונה דרכי עבודה שונות במסגרת אישור סעיף 46, להקלות במס לעמותות. כך למשל, נקבע כי לבקשת חבר ועדת הכספים, הוועדה תקיים דיון נפרד לעניין עמותה ספציפית ובהמשך במידה ויושג רוב של שני שליש מחברי הוועדה (אשר מתוכם שליש חברי אופוזיציה) יוכלו חברי הוועדה לדחות את בקשת העמותה לקבלת סעיף 46, תחת הנימוק ש”מטרותיה של עמותה מסוימת או פעילותה שנויות במחלוקת ציבורית עמוקה באופן כזה שמביא לכך שלדעתם אין זה ראוי לאשר תקצוב עקיף דרך סעיף 46″.

חלק מתהליך קבלת הבקשה לאישור לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה, הוא הגשת בקשה למחלקת מוסדות ציבור ומלכ”רים, אישורה בוועדה הציבורית של רשות המסים, אישור מנהל רשות המסים ולבסוף – אישור סופי של ועדת הכספים של הכנסת. במשך השנים ועדת הכספים של הכנסת אישרה את העמותות כפי שהובאו על ידי רשות המיסים. אמנם נשאלו שאלות לגבי פעילותן, אך התקבלה החלטה לגביהן והן אושרו כמעט באופן מוחלט. בעת האחרונה החלו עמותות שונות להגיש בקשות, שלא היו מגישות בעבר, עם פעילות שנמצאה כבעייתית בקרב חברי הוועדה. מדובר בעיקר בעמותות שפעילותן נתפסת כמנוגדת לאופייה של מדינת ישראל כיהודית וכדמוקרטית, או פעילות המכוונת כנגד הממשל או מדינת ישראל. בעקבות זאת גובש הנוהל.

כאן המקום להדגיש, כי עד אישורו של נוהל זה, באפשרות הוועדה היה לדחות בקשה של עמותה לאישור לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה בשל כל נימוק, כולל של קיומה של פעילות שנויה במחלוקת ציבורית, וזאת באמצעות רוב רגיל.   

יו”ר הוועדה, ח”כ משה גפני ציין בעת הישיבה בה אושרה הנוהל, כי”לא נשנה את המצב הקיים, במסגרתו כל העמותות למעט בודדות מאושרות, אך אני רוצה לתת לוועדה את האפשרות לפעול במצב בו לדעת כמעט כולם, המדינה עלולה לתקצב עמותה שאינה ראויה לכך. העברנו רוב מאוד מיוחד שיהיה קשה מאוד להשיג, והנוהל נקבע לכנסת הזו, כך שנוכל לבחון את הדברים ולשנותם במידת הצורך”.

בישיבתה האחרונה של הוועדה, לפני כשבוע, שתי עמותות לא אושרו ולבקשת ח”כ משה גפני יתקיים לגביהן דיון נפרד בהתאם לנוהל החדש שאושר מאחר וגרס שמתקיימת לגבי פעילותן מחלוקת ציבורית עמוקה בשל היותן “עמותות של המיסיון”. מעניין לעקוב ולראות כיצד הוועדה תעשה שימוש בנוהל החדש באופן שיבטיח את היותה צביונה של מדינת ישראל כיהודית. לצד זאת, יש כמובן לדאוג ולבחון שיישומו לא ינוצל חלילה לרעה ביחס לעמותות עם פעילות מבורכת.