“חוק הספאם” חל גם על הודעות המופצות לגיוס תרומות לעמותות ואלכ”רים

"חוק הספאם" חל גם על הודעות המופצות לגיוס תרומות לעמותות ואלכ"ריםסעיף 30א לחוק התקשרות (בזק ושירותים), התשמ”ב – 1982, הידוע גם בשמו וכינויו כ”חוק הספאם”, אוסר על מפרסם לשלוח “דבר פרסומת” באופן מסחרי, ללא קבלת הסכמה מראש מהנמען (אלא אם התקיימו שלושת התנאים המנויים בחוק).

החוק מאפשר לנמען שנשלח אליו דבר פרסומת בניגוד לחוק, לתבוע מהמפרסם פיצוי שעומד על סך של עד 1,000 ₪ לכל הודעה או דבר פרסומת שנשלח/ה אליו וזאת, ללא צורך להוכיח כי נגרם לו נזק כתוצאה מקבלת ההודעה/ דבר הפרסומת.

קיימת סברה מוטעית, בקרב עמותות רבות והן בקרב אנשים פרטיים, לפיה חוק התקשורת לא חל על הודעות ומסרים המופצים על ידי עמותות ואלכ”רים מאחר שגופים אלו אינם פועלים למטרות רווח.

בתי המשפט עסקו לא אחת בתביעות בגין הפרת חוק התקשורת כנגד עמותות ואלכ”רים ובחלקן אף חייבו את העמותות הנתבעות בתשלום פיצוי לנמען בהתאם לחוק. ניתן לראות היום, כי פסיקות בתי המשפט בנושא זה אינן אחידות, אך בהחלט ניכרת מגמת פרשנות מרחיבה באשר לתחולת החוק על העמותות – מגמה אשר מחייבת עמותות ואלכ”רים היערכות מחדש בכדי למנוע חשיפה גבוהה לתביעות על ידי נמענים בגין שליחת והפצת הודעות “ספאם”.

למשל, בתביעה שהוגשה נגד עמותת תנו לחיות לחיות קבע בית המשפט לתביעות קטנות, כי משלוח הודעה העוסקת בפרסום מרפאת העמותה המפנה לשירותי מרפאה הניתנים בה, מהווה דבר פרסומת ושיגורה ללא הסכמת הנמען מהווה הפרת חוק.
לעומת זאת, בעניין אחר בית המשפט לא ראה בהודעות הכוללות פרטים על פעילות טיולים ואירועים של עמותה, ללא אלמנטים מסחריים, כדבר פרסומת.

בנוסף, בתביעה שהוגשה כנגד עמותת פתחון לב (ת”ק 53853-09-14) בגין הודעות הנשלחות על ידה לתפוצה רחבה קבע בית המשפט לתביעות קטנות, כי אין מדובר בהודעות פרסומת, מאחר ולא היו בהודעות אלמנטים פרסומיים מסחריים (אף שהם קראו לגיוס תרומות למטרות העמותה), פרסום כלשהו שמטרתו רווח לעמותה או לגורם מסחרי אחר, או הפנייה לקבלת שירות בתשלום.

עד כה ברור, כי שיגור דברי פרסומת ומסרים על ידי עמותה לשם שיווק וקידום שירותיה ומוצריה הינו אסור ללא הסכמת הנמען והינו בבחינת “ספאם”. אך בעת האחרונה ניתן פסק דין (ת”ק 59977-06-15 קליימן נ’ פתחון לב) מעניין שמראה שינוי בגישת בית המשפט. מדובר בתביעה נוספת, אשר הוגשה כנגד עמותת פתחון לב, בגין הודעות טקסט שהופצו בתפוצה רחבה לקבלת תרומות.

בפסק הדין נקבע, שחוק הספאם, עשוי לחול גם על מסרים שאינם מסחריים מטבעם, והנשלחים על ידי עמותות ואלכ”רים. הסיבה לכך היא נוסח החוק, אשר מתייחס להפצה מסחרית של מסרים, ולאו דווקא למסר עצמו, כאל הודעת “ספאם”.

כמו כן, החוק מגדיר, כי דבר פרסומת עשויה גם “לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת” ומכאן – שהחוק לא חל רק על הודעות שמטרתן מסחרית, אלא גם על פרסום שמטרתו אינה מסחרית – כמו קבלת וגיוס תרומות למטרות העמותה.

בפסק הדין השופטת אמנם לקחה בחשבון בבואה לפסוק פיצויים, כי העמותה הסתמכה על חוות דעת מקצועיות של משרד התקשורת, לפיהן אין החוק חל על עמותות.
אולם חשוב לציין שלאחר פסיקה זו, ככל הנראה, לא ניתן להסתמך על חוות הדעת של משרד התקשורת, ולכן עמותה המפיצה מסרים לתורמים פוטנציאליים, צריכה לעמוד בדרישות כגון אלו החלות על כל גוף או עסק מסחרי רגיל.