החייאת עמותה

על פי סעיף 369 לפקודת החברות והחלתו על עמותות בהתאם לסעיף 59 לחוק העמותות, ניתן להחיות עמותה מחוקה בתוך 20 שנים מיום מחיקתה מפנקס רשם העמותות. הליך של החייאת עמותה אפשרי רק במקרה שבו העמותה 

מחוקה, בין אם נמחקה באופן יזום על ידי הרשם ובין אם נמחקה ברצון ביוזמתה של העמותה.

הליך של החייאה של עמותה איננו אפשרי במקרה שבו העמותה פורקה וחוסלה – לשם כך יש לפעול בהליך של ביטול חיסול העמותה או החל”צ כקבוע בחוק.

החייאה של עמותה מתבצעת בדרך של הגשת בקשה למתן צו החייאה לבית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו מצויה כתובתה הרשומה של העמותה, לאחר שניתן לכך אישור או עמדתו של רשם העמותות.   

את הבקשה להחייאת עמותה יכולים להגיש העמותה עצמה באמצעות מי שהוסמכו לכך על ידי העמותה, אחד מחברי העמותה, או נושה של העמותה.

באילו מקרים עמותות או חברי עמותה מגישים בקשה להחייאה?

ברוב המקרים, עמותות או חברי עמותה מעוניינים בהחייאתה של העמותה או חל”צ שנמחקה לאחר שהמחיקה בוצעה על ידי רשם העמותות, משלא הגישה העמותה במשך שנים דוחות שנתיים ולא שילמה אגרות שנתיות. במקרים כאלו, רשם העמותות רואה בעמותה כזו כעמותה שחדלה לפעול והוא רשאי על פי חוק לנקוט בסנקציה של מחיקת העמותה, לאחר שנתן לה התראה על כך.

עמותות רבות וחברי עמותה רואים בכך נסיבות “טכניות”, אולם יש לקחת בחשבון שבעיני רשם העמותות מדובר באי קיום של חובות חוקיות מהותיות. מכאן שאם העמותה תקבל צו החייאה מבית המשפט ועדיין לא תקפיד בהגשת דיווחים באופן סדיר, רשם העמותות רשאי למחוק את העמותה פעם נוספת.  

נוסף לכך, ישנם מקרים שבהם עמותה או חברי עמותה מעוניינים בהחייאתה של העמותה על מנת שיהיה אפשר לקיים בה פעילות תחת המעטפת שלה, הוותק שלה והמוניטין שצברה לאורך השנים. במקרים אחרים, עמותה או חבריה מעוניינים לעשות שימוש כלשהו בנכסים השייכים לעמותה, בנכסים שהעמותה זכאית להם או שאף לממש נכס שבבעלותה ו/או קיים לזכותה.

במקרים מורכבים מעין אלו, רצוי וכדאי לבחון האם הליך של החייאה הוא ההליך הרלוונטי בנסיבות המקרה והאם קיימים הליכים נוספים על פי חוק שהעמותה יכולה לנקוט בהם שהיא עומדת בתנאים שלהם והם כדאיים עבורה.

הדרך להחייאת עמותה

כאמור, הדרך להחייאת עמותה היא הגשת בקשה למתן צו החייאה לבית משפט. בטרם הגשת הבקשה לבית המשפט, מומלץ לקבל את עמדת רשם העמותות שכן תגובתו תידרש על ידי בית המשפט.

התנאים לקבלת אישור רשם העמותות להחייאת העמותה  

כתנאי לאישור הרשם, העמותה תידרש לפרט ולהוכיח בין היתר את השיקולים הבאים: מהי ההצדקה להפעלת העמותה מחדש (החייאתה), הנימוקים שבגינם מתבקשת ההחייאה והוכחת רציפות חברי הוועד של העמותה.

בנוסף, העמותה תתבקש להבהיר האם העמותה פעלה מיום מחיקתה ובאיזה אופן, מהי הפעילות שעסקה עד ליום מחיקתה, כוונת העמותה להמשך במסגרת פעילותה ומטרותיה לאחר ההחייאה, ובהתאם לכך להעביר מסמכים נוספים. במסגרת הפנייה לקבלת אישור ועמדת הרשם, העמותה תידרש לצרף מסמכים שונים, תצהירים רבים ודיווחים עבור 4 השנים האחרונות.

ככל שהעמותה היא עמותת בית כנסת, יש לקיים בנוסף הליך פרטני של קהילת מתפללים המעוניינים בכך.

מדוע הליך החייאת עמותה מורכב כל כך?

הליך של החייאת עמותה הנו הליך מורכב וסבוך שדורש בחינה מעמיקה של קיומם תנאים לקבלת צו להחייאת העמותה וגם את הוכחתם העמידה בתנאים אלו בפני רשם העמותות ובית המשפט.

יתרה מכך, ההליך גם דורש התחקות ובדיקה המקיפה של פעילות העמותה במהלך השנים הקודמות, השנים שבהן הייתה העמותה מחוקה ותחלופת בעלי התפקידים והחברים בעמותה לאורך כל שנות קיומה.

משרדנו בעל ניסיון רב בטיפול בהליכים מורכבים אלו מול רשם העמותות ובית המשפט. אנו מספקים ללקוחותינו יעוץ יסודי ומקצועי, תוך שמירת האינטרסים ומיצוי הזכויות והיכולות של העמותה או מבקשי החייאת העמותה.